🛒כך היצרנים מטעים אותנו: הסימונים שנשמעים בריאים – אבל הם לא
🛒 לפני שמכניסים לעגלה: כך תבדילו בין שיווק חכם לבחירה חכמה.
הי לכולם 💜
הפעם אני רוצה להתמקד בנושא חשוב:
למה לא כדאי להסתפק במה שכתוב על האריזה – ואיך לא ליפול בפח של המילים הקטנות,
על מה שנראה כמו בחירה בריאה – ובעצם עלול להסתיר תמונה אחרת לגמרי.
אתם עומדים מול המדפים בסופר, מנסים לבחור מוצר שנשמע קצת יותר בריא – ופתאום קופצות לעין כותרות שמרגישות כמו הבחירה הנכונה: "ללא תוספת סוכר", "מופחת נתרן", "מכיל דגנים מלאים", "לייט"? בחלק גדול מהמקרים מדובר בהטעייה של היצרנים.
הכותרות הגדולות מסתירות את הפרטים הקטנים!
למעשה, לא מעט מהכיתובים האלו נועדו לשווק – לא ליידע.
לפעמים מדובר בהפחתה מזערית בלבד, ולעיתים מדובר בתוספת של מרכיבים אחרים שגורמים לאותו מוצר "בריא" להיות כמעט כמו הגרסה הרגילה – רק בתחפושת.
אז מה באמת מסתתר מאחורי התוויות הבריאותיות? בואו נעשה סדר.
🟦 "מופחת סוכר" – פחות, אבל לא באמת מעט
כשכתוב על מוצר שהוא "מופחת סוכר", זה לא בהכרח אומר שמדובר במוצר בריאות.
לפי התקנות, מספיק שהפחיתו 25% מהכמות המקורית כדי שהמוצר יזכה לתווית הזו – וזה ממש לא אומר שיש בו מעט סוכר.
בפועל, ההבדל יכול להיות מזערי:
למשל, ממוצר שמכיל 40 גרם סוכר ירדו ל-30 גרם – כלומר עדיין 6 כפיות סוכר באריזה אחת. וזה הרבה.
דוגמה בולטת היא דגני בוקר שמוגדרים כ"מופחתי סוכר":
אם המוצר הרגיל ה"מקורי" מכיל 40% סוכר, וגרסת ה"מופחת" מכילה 30% –
אמנם יש הפחתה, אבל עדיין כמעט שליש מהמוצר הוא סוכר!
תווית "מופחת סוכר" במקרה כזה יכולה ליצור תחושת ביטחון מופרזת אצל הצרכן, למרות שהתכולה נשארת גבוהה מאוד.
📌 מחקר שפורסם ב- Nutrients חיזק את התחושה הזו:
החוקרים בדקו מוצרים שעליהם נכתב "ללא תוספת סוכר", וגילו שחלקם לא הכילו סוכר לבן, אך היו בהם רכיבים אחרים בעלי מתיקות גבוהה כמו מיצים מרוכזים או מחית פירות – כך שהתוצאה הסופית הייתה מתוקה כמעט כמו המוצר המקורי.
גם כשאין "סוכר מוסף", המתיקות וההשפעה המטבולית עדיין שם.
🔍 בשורה התחתונה: תוויות כמו "מופחת סוכר" לא מבטיחות שהמוצר בריא – הן רק מציינות שינוי יחסי לעומת גרסה אחרת. תמיד כדאי לבדוק את כמות הסוכר הכוללת ברכיבים או בערכים התזונתיים – ולא להסתמך רק על כותרות שיווקיות.
🟦 "ללא תוספת סוכר" – לא בהכרח דל בסוכר
ההגדרה "ללא תוספת סוכר" נשמעת מפתה, אבל חשוב לדעת:
היא מתייחסת רק לכך שלא הוסיפו סוכר לבן או סירופ גלוקוז-פרוקטוז, ולא לכך שהמוצר עצמו דל בסוכר.
בפועל, מוצרים כאלה יכולים להכיל כמות גבוהה מאוד של סוכר שמגיע ממקורות אחרים – כמו פרי מרוסק, מיצים מרוכזים, רסק תפוחים, סילאן, ואפילו דבש או מייפל.
למשל, ריבה "ללא תוספת סוכר" שמכילה 80% פרי – עשויה להכיל כמויות סוכר גבוהות מאוד, פשוט בגלל תכולת הסוכר הגבוהה בפרי עצמו. ובמתכונים ביתיים, יש כאלה שמתגאים בזה שאין בהם "סוכר", אך כוללים מייפל או דבש – שהם סוכר פשוט לחלוטין מבחינת ההשפעה על רמות הסוכר בדם.
📌 במחקר שבדק מוצרים עם סימון של "ללא תוספת סוכר" נמצא ש-55% מהם הכילו רכיבים מתוקים אחרים, כמו מחיות פירות ומיצים מרוכזים, שתרמו לרמת מתיקות גבוהה ולתכולת סוכר כוללת משמעותית – גם בלי "סוכר מוסף" באופן רשמי.
🔍 לסיכום: מוצרים ללא תוספת סוכר עלולים עדיין להכיל הרבה מאוד סוכר – פשוט ממקור אחר. לכן חשוב לקרוא את רשימת הרכיבים ואת כמות הסוכר בטבלה התזונתית, ולא להניח שהיעדר "תוספת סוכר" שווה ערך למוצר דל סוכר או בריא יותר.
🟦 "מופחת נתרן" – מופחת, אבל ממש לא נמוך
התווית "מופחת נתרן" יכולה להטעות – כי מופחת זה לא אומר מעט.
גם במקרה של המלח, לפי התקנות, מספיק להפחית 25% מכמות הנתרן שבמוצר המקורי כדי לזכות בתווית הזו. אבל אם המוצר המקורי היה מלוח מאוד, גם אחרי ההפחתה – הוא עדיין יכול להיות עמוס במלח.
לדוגמה, רוטב סויה רגיל מכיל כ־950 מ"ג נתרן לכף אחת (שזה כמעט מחצית מהכמות היומית המומלצת!). גרסת "מופחת הנתרן" אמנם תכיל פחות – אבל עדיין תגיע ל־600–700 מ"ג לכף, כלומר כמעט רבע כפית מלח – וזה עדיין הרבה.
📌 מחקר שפורסם ב- British Journal of Nutrition מצא שאנשים שצרכו מוצרים עם תוויות כמו "מופחת נתרן", נטו לאכול מהם יותר – מתוך תחושת ביטחון מוטעית שהמוצר "בריא יותר". בפועל, הם צרכו יותר נתרן מאשר אלה שבחרו את הגרסה הרגילה בכמות קטנה יותר.
🟦 "דל נתרן" – לפעמים זה לא באמת דל
גם כשכתוב "דל נתרן", חשוב לבדוק מה זה אומר בפועל.
לפי ההגדרה, מוצר נחשב "דל נתרן" רק אם יש בו עד 120 מ"ג נתרן ל־100 גרם – אבל בפועל, גם כמות כזו יכולה להצטבר מהר אם אוכלים כמה מנות או משלבים כמה מוצרים דלי נתרן באותו יום.
חלק מהמוצרים שמוגדרים כ"דלי נתרן" כוללים מרקים, גבינות או חטיפים – אבל כשאוכלים מהם יותר מהכמות המומלצת, קל מאוד להגיע לכמות יומית גבוהה של נתרן, גם בלי לשים לב.
🔍 המסקנה: צריך לזכור לבדוק את המספרים בפועל – ולא להניח שמדובר במוצר באמת בריא.
🟦 "מכיל דגנים מלאים" – אבל כמה באמת?
הסימון "מכיל דגנים מלאים" נשמע מבטיח, אבל בפועל הוא אחד המונחים הכי מתעתעים על גבי אריזות מזון. למה? כי אין התחייבות שמרבית הדגנים במוצר יהיו באמת מלאים, רק שהמוצר "מכיל" אותם.
גם אם יש במוצר רק 5% קמח מלא – היצרן רשאי לכתוב "מכיל דגנים מלאים", וזה לגמרי חוקי.
התוצאה: מוצרים כמו לחמנייה שמכילה 90% קמח לבן ורק 10% קמח מלא – יכולים להציג את עצמם כבריאים או "משופרים", למרות שהם כמעט זהים ללחמנייה רגילה מבחינה תזונתית.
לעיתים מוסיפים לצבע גם קרמל או מולסה כדי לתת לה מראה כהה יותר – מה שרק מחזק את התחושה המטעה שמדובר בלחם בריא.
📌 לפי מחקרים פחות מ־20% מהמוצרים שסומנו כ"מכילים דגנים מלאים" באמת עמדו בהגדרה של מזון מדגנים מלאים – כלומר כאלה שהמרכיב העיקרי בהם הוא דגן מלא, ושאינם מכילים יותר מדי סוכרים או קמחים מזוקקים.
🔍 לסיכום: אם מחפשים מוצר שעשוי באמת מדגנים מלאים, חשוב לבדוק שהמרכיב הראשון ברשימת הרכיבים הוא "קמח מלא" או "שיבולת שועל מלאה", ולא קמח לבן, עמילן, או סוכר.
🟦 "לייט" – לא תמיד אומר דיאטטי או בריא
המילה "לייט" נשמעת כמו בחירה בריאה יותר, אבל בפועל – היא רק אומרת שהמוצר מכיל פחות מכמות מסוימת של רכיב (לרוב שומן, קלוריות או נתרן) לעומת הגרסה הרגילה שלו. כמה פחות? לפעמים ההפחתה קטנה – ועדיין משאירה את המוצר עשיר בקלוריות או בסוכר.
למשל, מיונז "לייט" שמכיל 38% שומן במקום 67% – אולי מופחת שומן יחסית לגרסה הרגילה, אבל עדיין עשיר מאוד בקלוריות (כמעט 350 קלוריות ל־100 גרם).
כלומר, זו עדיין לא בהכרח בחירה מתאימה לדיאטה או לאנשים שמנסים לרדת במשקל.
גם חטיפי "לייט" עלולים להטעות: ייתכן שהם מופחתי שומן – אבל מועשרים בסוכרים, עמילנים או חומרי טעם כדי לשמר את המרקם והטעם. התוצאה? לא תמיד פחות קלוריות, ובמקרים רבים אפילו פחות תחושת שובע – מה שעלול להוביל לאכילה מיותרת בהמשך.
🔍 מסקנה: תווית "לייט" היא השוואתית בלבד – לא הבטחה למזון דל קלוריות או מתאים לדיאטה.
עם או בלי קשר… כמה שפחות מוצרים מתועשים זה עדיף. אז אני משתפת אתכם במתכון של הבן שלי שהתלהבתי ממנו ממש:
🌶️ פלפלים חריפים בתחמיץ – משדרגים כל סלט!
הם פחות חריפים אחרי ההחמצה, מקבלים טעם נהדר, ומוסיפים בוסט של טעם לכל סלט או תבשיל.
שווה לנסות – קל, טעים ומהמם! 😍 עוד אחד מהרעיונות המעולים של אורן בני הצעיר.
🛒 מצרכים:
• פלפלים ירוקים חריפים (לפי גודל הצנצנת שתרצו למלא)
• חצי כמות מים
• חצי כמות חומץ
• כפית מלח
• 2 שיני שום פרוסות
🥣 אופן ההכנה:
1. חותכים את הפלפלים לפרוסות.
2. ממלאים צנצנת נקייה בפרוסות הפלפל.
3. בסיר – מרתיחים יחד את המים, החומץ, המלח והשום הפרוס.
4. יוצקים את הנוזל הרותח בזהירות לתוך הצנצנת על הפלפלים.
5. מחכים 10 דקות לפני שמכסים את הצנצנת וסוגרים אותה, ממתינים עוד כשעה בטמפרטורת החדר 🕐
6. מעבירים למקרר ❄️
___________________________________________
💜 הבריאות שלנו חשובה מתמיד
למרות התקופה המורכבת והמתוחה, הגוף שלנו עדיין זקוק לאיזון, לתשומת לב – ולתמיכה נכונה בתזונה.
דווקא עכשיו, חשוב לשמור על שגרה של אכילה מודעת ובריאה – ולכן הקורס הקרוב שלי ייפתח כמתוכנן, בעוד שבוע, מספר המקומות מוגבל .
🟪 הרשמה לקורס הדיאטה בפייסבוק שמתחיל עוד שבוע 👇
הקורס הבסיסי מכיל:
✅ שני פוסטים ליום שמכילים
✅ תפריטים מאוזנים, תפריטי קיזוז ותפריטים לימי טיול, חופשה ואירועים
✅ תכנים חשובים לשיפור הבריאות והתזונה
✅ הרצאות לייב בנושאים חשובים
✅ מעקב שקילה שבועי
✅ מענה אישי ממני לכל שאלה שרוצים לשאול בכל נושא.
לאחר החודש הראשון – ניתן להמשיך בקבוצת מעקב חודשית.
מספר המקומות מוגבל ולא נותרו הרבה מקומות פנויים 🙏