הורמון אחד שמאשימים אותו בהכל (ולא בצדק)

האם עובדים עלינו בפרסומים?

האם באמת קורטיזול גורם להשמנה? לבטן נפוחה?

האם הוא דבר רע?

בואו נעשה סדר בכל המיתוסים:

קורטיזול הפך בשנים האחרונות ל”כוכב” ברשתות.

פתאום כל עייפות היא “קורטיזול גבוה”, כל בטן היא “בטן קורטיזול”, כל פנים מעט נפוחות הן “cortisol face”, וכל קושי לרדת במשקל מוסבר כאילו יש בגוף הורמון אחד שמנהל לבד את כל הסיפור.

אז זה מיתוס, אבל הוא יצא מתוך גרעין אמת: קורטיזול באמת קשור לסטרס, לחילוף חומרים, לרמות סוכר, לחץ דם, מערכת החיסון ושומן בטני.

אבל מכאן ועד להגיד שכל בעיית משקל או עייפות נובעת מקורטיזול גבוה, הדרך ארוכה מאוד.

מה זה בעצם קורטיזול?

קורטיזול הוא הורמון שמיוצר בבלוטות יותרת הכליה, כחלק ממערכת התגובה של הגוף לסטרס.

הוא לא “הורמון רע”. להפך, אי אפשר לחיות בלעדיו. הוא עוזר לשמור על לחץ דם, משפיע על רמות הסוכר בדם, משתתף בתגובה החיסונית, מסייע לגוף להתמודד עם מחלה, מאמץ, רעב, חוסר שינה ומצבי לחץ.

הבעיה היא לא זה שיש קורטיזול, אלא אם יש מצב שבו המערכת מופעלת בעוצמה גבוהה מדי או לאורך זמן, או מצב רפואי נדיר יחסית שבו הגוף מייצר עודף קורטיזול באופן פתולוגי.

עודף קורטיזול ממושך הוא חלק ממחלה - תסמונת קושינג, מצב רפואי אמיתי שכולל סימנים ברורים כמו עלייה מרכזית במשקל, פנים עגולות, חולשת שרירים, סימני מתיחה סגולים, לחץ דם גבוה ושינויים בעור.

למה כולם מדברים על “בטן קורטיזול”?

הקשר בין סטרס, קורטיזול והשמנה בטנית נחקר כבר שנים.

נכון. יש מנגנונים שמסבירים למה סטרס כרוני יכול להשפיע על תיאבון, חשקים למזון עתיר קלוריות, רמות סוכר, אינסולין ופיזור שומן בגוף.

נכון, גם יש קשר בין סטרס להשמנה. אבל גם יש הבדלים גדולים בין אנשים.

זאת לא משוואה פשוטה של “יש סטרס, לכן יש בטן”.

במחקרים אמנם נמצא שקורטיזול יכול להשפיע על אגירת שומן ביטני, אבל הוא לא הגורם הבלעדי - מדובר במערכת שלמה שכוללת שינה, פעילות גופנית, תזונה, מצב נפשי, גנטיקה וסביבה.

איפה הרשת מטעה?

הטעות הגדולה בפרסומים ברשת היא לקפוץ מסטרס יומיומי לאבחנה הורמונלית.

כמעט כל אדם עייף, לחוץ, ישן פחות טוב או מרגיש נפוח לפעמים.

זה לא אומר שיש לו “קורטיזול גבוה” במובן רפואי.

קורטיזול גם משתנה לאורך היום: הוא בדרך כלל גבוה יותר בבוקר ונמוך יותר בערב. הוא עולה אחרי מאמץ, מחלה, חוסר שינה, פחד או אירוע מלחיץ. אז בדיקה אקראית אחת, או תחושה כללית של “אני בסטרס”, לא מספיקות כדי לאבחן בעיה.

האם קורטיזול גורם לעלייה במשקל?

במצבים רפואיים של עודף קורטיזול, כמו תסמונת קושינג, בהחלט יכולה להיות עלייה במשקל, בעיקר באזור הבטן, הפנים והגב העליון, יחד עם חולשת שרירים ושינויים בעור. אבל אצל רוב האנשים עם עודף משקל אין תסמונת קושינג.

מחקר חדש שפורסם בירחון המדעי לאנדוקרינולוגיה־The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism אף מצא שאצל אנשים עם השמנה, רמות קורטיזול בדם וברוק היו נמוכות יותר בהשוואה לאנשים רזים! כלומר הקשר בין קורטיזול והשמנה הוא לא תמיד כפי שמציגים אותו ברשת.

תוספים להורדת קורטיזול

כאן צריך להיזהר במיוחד. יש תוספים שמשווקים כ”מורידי קורטיזול”, אבל אין הוכחות לכך שכל אדם עייף או מתקשה לרדת במשקל צריך לקחת תוסף. תוספים אינם תרופות, איכותם משתנה, והם עלולים להתנגש עם תרופות או לא להתאים במצבים רפואיים מסוימים.

האם אפשר “לאזן קורטיזול” דרך תזונה?

אין מזון אחד שמאזן קורטיזול כמו מתג. אבל יש הרגלים תזונתיים שיכולים להפחית עומס על הגוף:

כרגיל זה מגיע לארוחות מסודרות, מספיק חלבון, מספיק סיבים, ירקות, קטניות, דגנים מלאים במידה שמתאימה לאדם, והימנעות מדילוגים קיצוניים על אוכל אם הם מובילים לרעב חזק, אכילה לילית או התקפי מתוק.

האם יש בדיקת דם לקורטיזול?

יש בדיקת דם לקורטיזול, והיא קיימת גם בקופות החולים, אבל היא לא בדיקה “רגילה” כמו ספירת דם או גלוקוז שעושים סתם כדי לבדוק סטרס.

העניין החשוב: קורטיזול משתנה מאוד לפי שעה ביום. בדרך כלל הוא גבוה בבוקר ויורד במשך היום, לכן בדיקה אקראית באמצע היום לא אומרת הרבה. גם לחץ, מחלה, חוסר שינה, אימון, תרופות וסטרואידים יכולים להשפיע.

אם חושדים בבעיה אמיתית של עודף קורטיזול, כמו תסמונת קושינג, לא מסתפקים בדרך כלל ב“קורטיזול בדם בבוקר”. ההנחיות מדברות על בדיקות מדויקות יותר כמו איסוף שתן ל־24 שעות.

מתי כן צריך בדיקה רפואית?

אם יש עלייה מהירה ולא מוסברת במשקל, בעיקר עם פנים עגולות יותר, חולשת שרירים משמעותית, סימני מתיחה סגולים ורחבים, עור שנחבל בקלות, לחץ דם גבוה חדש, סוכר גבוה, או שימוש קבוע בסטרואידים, וזה אבחון מורכב עם בדיקות ייעודיות, ולא הסתמכות על תחושה כללית או בדיקה אקראית.

השורה התחתונה

קורטיזול הוא הורמון חיוני, לא אויב. סטרס כרוני בהחלט יכול להשפיע על אכילה, שינה, תיאבון, חשקים ומשקל, אבל ברוב המקרים הבעיה אינה “עודף קורטיזול” שצריך לנטרל עם תוסף, אלא אורח חיים עמוס, שינה לא טובה, תזונה לא מסודרת, עומס רגשי והרגלים לא טובים.

עקב הקשר בין סטרס לנשירת שיער, אני מוסיפה פה לינק למפגש יוטיוב שעשיתי בנושא:

תודה לכולכם

נשתמע שוב שבוע הבא

🟪לקורס דיאטה ותזונה ממוקד (מתחיל עוד 4 ימים, נותר מקום אחד פנוי):

בקורס לומדים איך לשפר את התזונה ואת הבריאות, ואיך לרדת במשקל בצורה שפויה,

הקורס נערך אונליין בקבוצת פייסבוק סגורה, וכולל פוסטים עם תכנים חשובים, הרצאות מוקלטות ולייבים בנושאים הבסיסיים, מענה יומי ממני על שאלות, וגם מעקב שקילה בתחילת האתגר ובסופו. אחרי הקורס הבסיסי אפשר להמשיך לקבוצת מעקב חודשית, לפרטים נוספים על הקורס אפשר להיכנס כאן:

⬅️ לפרטים ולהרשמה למחזור הקרוב

🟪במעבר קל: אלבום התזונה לנשים בגיל הנכון”

הספר מכיל את התכנים החשובים ביותר לתזונה בגיל המעבר ואחרי – סידן, שומן ביטני, נשירת שיער, שריפת קלוריות... ועוד הרבה, כולל תפריט מומלץ והסברים עם תחליפים ואופציות. עדיין במחיר מוזל דרך האתר שלי:

👈לרכישה לחצו פה