לא רק האוכל: איך הסטרס של המלחמה “צובע” לנו את בדיקות הדם באדום
ומה יחזור מעצמו לנורמלי בסיום הסטרס?
חשבתם שרק הקינוחים או הפחמימות מעלים את הסוכר?
המלחמה מנהלת לנו גם את המדדים של בדיקות הדם.
גם אם אתם אוכלים בדיוק אותו דבר, ואולי אפילו מקפידים יותר, יתכן שבבדיקות הדם הכול קופץ. הסוכר גבוה, הכולסטרול עלה… כי בדיקות דם הן לא רק תוצאה של התפריט שלנו.
על המדדים שמושפעים מהסטרס, ומה יחזור לעצמו ביום שאחרי 👇
🔴 רמות הסוכר בדם
אחד המדדים הכי רגישים ללחץ הוא הסוכר (גלוקוז).
בזמן סטרס, הגוף מפריש הורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין, שהמטרה שלהם היא להציף את הדם באנרגיה זמינה כדי שנוכל כביכול “להילחם או לברוח”.
הבעיה היא שבסטרס כרוני, כמו זה שאנחנו חווים בעיקר בשבועות האחרונים, הקורטיזול נשאר גבוה לאורך זמן. הוא גורם לכבד לייצר עוד סוכר, ובמקביל גורם לתאים שלנו לא להגיב לאינסולין (תנגודת לאינסולין).
🤔האם זה יסתדר מעצמו אחרי סיום המלחמה?
בהחלט יתכן שכן. אצל אנשים בריאים, מדובר בתופעה שנקראת “Stress Hyperglycemia” כלומר זו עלייה זמנית בלבד. היו מחקרים שהראו שברגע שרמת הסטרס יורדת, הסוכר בצום נוטה לחזור לערכי הבסיס תוך כמה ימים בלבד.
בכל זאת יש פה “נורית אדומה”: אם הסוכר הגבוה גרם לעלייה במדד ה-HbA1c (ממוצע הסוכר ל-3 חודשים) - המדד הזה לא יורד “מעצמו” מהר, וייתכן שצריך שינוי תזונתי כדי למנוע ממנו להפוך לטרום סוכרת קבועה.
🔴בלוטת התריס:
מסתבר שבזמן הסטרס הגוף מאט את פעילות הבלוטה, כביכול במטרה לחסוך באנרגיה.
לפעמים זה יכול להיראות בבדיקות כמו “תת פעילות” (T3 נמוך), אבל בעצם זה מצב זמני ולא מראה על מחלה של הבלוטה, אלא על תגובת הגנה של הגוף.
🤔האם זה מסתדר מעצמו? כן. אם זה משהו שקרה בגלל הסטרס בלבד, אז ברגע שהעומס יורד, הבלוטה לרוב חוזרת לתפקוד מלא.
🔴כולסטרול – גם ללא קשר למה שאכלנו
המחקרים בתחום הזה הם חד משמעיים: סטרס משפיע ישירות על פרופיל השומנים כלומר מעלה כולסטרול וגם טריגליצרידים (לפעמים מופיע בבדיקות TG).
הקורטיזול שהזכרנו קודם גם מפרק שומנים, ואז הכבד משתמש בהם כדי לייצר עוד כולסטרול (LDL) וטריגליצרידים. לא קשור למה אכלתם, זה מנגנון הורמונלי.
🤔 מה יקרה אחרי סיום המלחמה?
פה נחלק את התשובה לפי סוג שומני הדם:
טריגליצרידים הם מדד עם תנודה גבוהה – הם יכולים לרדת יחסית מהר כשהגוף נרגע.
אבל.. הכולסטרול ה”רע” (LDL) קצת יותר עקשן. אם הסטרס שלנו מתמשך, ונוצר פלאק (משקע) בעורקים בזמן הסטרס, אז זה לא ייעלם מעצמו. במקרה הזה השילוב של פעילות גופנית ותזונה נכונה די קריטי.
🤔 להפסיק לאכול ביצים וגבינה צהובה?
כשהכולסטרול עולה בבדיקות, התגובה האוטומטית של רבים היא להוציא מהתפריט את הביצים ואת הגבינה הצהובה.
חשוב לשים לב לכיוון החדש של המחקרים: המגמה העולמית וההנחיות החדשות כבר מזמן לא מסמנות את הכולסטרול מהמזון בתור האויב המרכזי.
היום אנחנו יודעים שמה שמעלה את הסיכון למחלות לב הוא לאו דווקא הביצה, אלא השילוב בין פחמימות פשוטות (סוכר, קמח לבן) לבין שומנים צמחיים מתועשים (שומן טראנס ושמנים מזוקקים).
פירמידת המזון החדשה אומרת שדלקתיות בכלי הדם נגרמת בעצם גם מעודף סוכרים וסטרס, והיא זו שגורמת לכולסטרול “להיתקע” בעורקים וליצור פלאק.
אז גם בתקופה לחוצה כמו עכשיו, תשומת הלב צריכה להיות לא החביתה או פרוסת הגבינה הצהובה (שמספקת חלבון וסידן חשובים), אלא יותר הנשנושים המתוקים והפחמימות הריקות.
דווקא אלו נחשבות כ”נחמה” לסטרס, אבל הן אלו שמתניעות את תהליך הטרשת והסתיידות העורקים, הרבה יותר מכל רכיב תזונתי אחר.
🙏❤️הכנתי סרטון קליל וכיפי בו אני מסבירה בדיוק את כל המיתוסים בנושא –
ממליצה לכם מכל הלב להיכנס לראות אותו: 👇👇👇
עוד השפעות של הסטרס:
🔴ברזל גבוה
גם הפריטין (מאגרי הברזל) יכול להשתנות בבדיקת הדם בזמן סטרס.
פריטין הוא חלבון קושר ברזל, שמגיב למצבי דלקת וסטרס. בתקופה לחוצה הוא יכול לעלות ולהיראות גבוה, לא כי יש לנו עודף ברזל, אלא כי הגוף במצב כביכול דלקתי.
אז לא להיבהל, פשוט לדעת שייתכן שזה קשור למצב הרגשי שלנו בזמן הבדיקה.
🔴 מגנזיום - מופחת, אבל לא בבדיקה
עוד השפעה של הסטרס שלא חשבנו עליה- מגנזיום!
המגנזיום הוא “מינרל הרוגע”, ובזמן סטרס הגוף צורך אותו בכמויות אדירות.
הורמוני הסטרס גורמים למגנזיום לצאת מהתאים ואז לפעמים הוא מופרש בשתן.
🤔בדיקות הדם לא מושפעות, אבל יש יותר התכווצויות:
כאן ממש ממש חשוב לשים לב: בבדיקות דם רגילות המגנזיום יכול להיראות תקין לגמרי, כי הגוף “גונב” מגנזיום מהעצמות (לא מהדם) כדי לשמור על רמה יציבה בדם.
אז אם אתם סובלים מהתכווצויות שרירים, הפרעות שינה או חרדה מוגברת, ההמלצה היא: אל תחכו לבדיקת הדם, כנראה שאתם צריכים תוספת.
🔵המלצות מעשיות
אז הבנו שהסטרס צובע לנו את הבדיקות ב”אדום”. מה עכשיו?
1. אל תרוצו לתרופות מיד:
אם גיליתם חריגה קלה בערכים בתקופה האחרונה, כדאי לדבר עם הרופא על האפשרות להמתין חודש-חודשיים, לנסות להוריד מתח, ולחזור על הבדיקות כשהמצב נרגע.
2. פעילות גופנית היא התרופה הכי טובה שיש:
אין איך בכלל להכביר בחשיבות של הפעילות, במיוחד בימים אלו, ואפילו אם היא בתוך הבית. הפעילות הגופנית היא הדרך היעילה ביותר להוריד סוכר (על ידי שיפור הרגישות לאינסולין) ולפנות את הורמוני הסטרס מהמערכת.
3. תוספים:
במצבי סטרס כרוני, כדאי לשקול תיסוף של מגנזיום איכותי (דיברנו על הנושא בכתבות קודמות פה בניוזלטר, אם פספסתם – הכתבה על מגנזיום ומה באמת גורם לחוסר )
או אפילו וויטמין D, שהמאגרים שלהם מתרוקנים מהר במיוחד בתקופה כזו.
❤️זהו להיום
מאחלת לנו שלום, שקט, רוגע, ופחות סטרס.
נשתמע שבוע הבא 🙏
🟪“במעבר קל: אלבום התזונה לנשים בגיל הנכון”
הספר מכיל את התכנים החשובים ביותר לתזונה בגיל המעבר ואחרי – סידן, שומן ביטני, נשירת שיער, שריפת קלוריות... ועוד הרבה, כולל תפריט מומלץ והסברים עם תחליפים ואופציות. במחיר מוזל דרך האתר שלי: